טיפוס צוקים מקצועי | פיזיותרפיסט | מאמן טיפוס

גורמי סיכון לפציעות ברך טראומתיות בטיפוס

 

ב15 שנה האחרונות שנים שאני עובד בקירות טיפוס בשלל תפקידים: מאמן ופיזיוטרפיסט ראיתי הרבה פציעות מסוגים שונים אך וב4 שנים האחרונות בתור מנכ״ל של בולדר חיפה יצא לי לפגוש את הפציעות האלו על המזרון בזמן אמת, מדי פעם אני נקרא בריצה לראות אדם פצוע על המזרון, לרוב זה כלום אבל לפעמים הוא עם ברך כאובה או קרסול נפוח, ולפעמים זה נגמר גם בפינוי למיון.

 

את המטפסים האלו אני פוגש אחר זה בכל הקשת של הפציעה: ברגע הפציעה, בשעות שאחרי ובקליניקה  שלי למטפסים ולכן חשבתי שיהיה נכון לשפוך קצת אור על הנושא.

 

לכן השנה החלטתי לכתוב קצת על פציעות טיפס הכתבה הבא תתמקד בעיקר בפציעות ברכיים בבולדרינג, למה בולדרינג? שלוש סיבות עיקריות :

 

  1. סיבה ראשונה ראשונה היא כי שזה מייצג את  מירב פעילות הטיפוס  באולמות בישראל כיום 

  2. סיבה שניה היא שאחד ממנגנוני הפציעה הכי שכיחים בפציעות טראומטיות של גפה תחתונה הוא נפילה מגובה.

אבל רגע – בולדרינג מעצם הגדרתו זה נפילות מגובה נכון ?  נכון אז בעצם חלק אינהרנטי של הספורט הזה הוא נפילה מגובה שהיא גורם סיכון מרכזי פציעות גפה תחתונה טראומטיות 

 

  1. העליה המהירה בכמות קירות בולדרינג בישראל ובעולם חושפת את הספורט בפני עשרות אנשים חדשים והעליה בשכיחות קירות בולדרינג העלתה את השכיחות של פציעות טראומטיות של גפה תחתונה.

 

בשנה מפציעות אצבעות שאומנם שכיחות יותר במטפסים, ההשלכות התפקודיות של פציעת ברך היא בעלת השפעה תפקודית  נרחבת על פעילויות יום יומיות של החיים הרגילים וזאת  מכיוון שהברך היא מפרק נושא משקל ולכן תפקודים בסיסים כמו הליכה מדרגות קימה מישיבה לעמידה נפגעים וההשלכות הם גבוהות .

 

שברים ונקעים בקרסול פציעות ברך הם סיבה מספר 1 שמטפסים מגיעים לחדר מיון כאשר  נפילות מגובה הם הגורם העיקרי לפציעות  ובאופן כללי פציעות ברך נמצאות בשכיחות גבוהה יותר בבולדרינג אינדור מאשר בבולדרינג בשטח 

 

אז מה נפצע : 

באופן כללי בנפילות יש שכיחות גבוהה לפגוע במבנים התוך פרקיים של הברך, המבנים הכי שכיחים להפגע הם המניסקוסים והרצועה הצולבת הקדמית ACL 

 

השכיחות של פציעות מניסקוסים וקרעים של הצולבת הקדמית הכי גבוהה אצל מטפסים אשר מטפסים בדירוגים הנמוכים, כאשר מטפסים ותיקים פחות חשופים לפציעות מסוג זה.

חשוב לי להדגיש שוב את המשפט האחרון- מטפסים חדשים או שמטפסים דירוגים נמוכים ( בגלל ניסיון, כח פיזי, חוסר אימון וכו) חשופים יותר לפציעות טראומטיות של הברך אשר מובילות לקשיים תפקודיים גדולים.

 

כמו כן, מענפי ספורט אחרים אנחנו יודעים שפציעות של הצולבת הקדמית בנפילות שכיחות יותר בנשים מאשר בגברים.

 

באופן כללי המחקר נוטה להראות כי מנגנון הפציעה של הרצועה הצולבת הקדמית הוא נחיתה לא מבוקרת עם שליטה שריריתbuhrunxeukrh, נמוכה 

( Neuromuscular control )

לרוב ישנה קריסה של הברך בתנועה עודפת כלפי פנימה מנח שנקרא – Valgus דינמי .

 

בלי להפלות אף  מגדר  ורק מנתונים סטטיסטים אפשר לציין שנשים מטפסת חדשות אשר מטפסת דירוגים נמוכים( מסיבות שונות )  הן בקבוצת סיכון גבוהה לפציעה טראומטיות של הברך כתוצאה מנפילה, כמובן שגברים מטפסים מאותה קטגוריה נמצאים בסיכון דומה כמובן רק השכיחות קטנה יותר.

 

מסקנות והשלכות : 

  1. רוב פציעות גפה תחתונה הטראומטיות קורות בקירות בולדרינג 

  2. נחיתות מגובה שהם חלק בלתי נפרד מהספורט הם גורם סיכון גבוהה לקרעים במיניסקוס וברצועה הצולבת 

  3. מטפסים מתחילים לא מאומנים דווקא בדירוגים נמוכים חשופים לפציעות אלו יותר מאשר מטפסים ברמה גבוהה.

  4. נשים נוטות לקרוע את הצולבת הקדמית בנחיתות יותר מגברים


?האם יש מה לעשות

דבר ראשון להיות מודעים לגורמי הסיכון-  כבר ישים אונו במקום אחר. 

בתור מטפס צעיר בספורט בתור מאמן בתור בעלים של מרכז טיפוס בתור ענף כל אחד יכול לגזור את המשמעויות שלו מתוך הנתונים .

 

אם אתה מטפס חדש, אם אתם לוקחים חבר חברה חדשים לטפס שווה לשאול את עצמכם את השאלות הבאות : 

אני יודע לנחות? כמה אני מוכן להסתכן בנפילה, האם אני נמצא בתוך קבוצת סיכון לפגיעה טראומטית של הברך כתוצאה מנפילה. 

אם אני מנהל קיר אולי שווה ידוע של המטפסים החדשים בסיכונים בנפילות, אולי הגבלה הגובה של מסלולים קלים, אולי הגבלה תנועות מורכבות. 

אם אני מאמן טיפוס מדריך חוג או משגיח בקיר – להכיר את הגורמי סיכון , לדעת שנשים מועדות  לקרעים של הצולבת  בנפילות יותר מגברים אבל גם גברים, לא לשלוח את המתאמנים שלי לקפיצות מסוכנות אם הם לא מאומנים בנחיתות, להכניס לתוכנית אימונים לחיזוק הרגליים וכמו כן שליטה נוירומוסקולרית.

לסיכום: 

בולדרינג וטיפוס בכלל זה ענף נפלא שחווה גדילה כלל עולמית, בגלל הנגישות של קירות בולדרינג אנשים רבים מתנסים בטיפוס  או מתחילים לטפס למרות היכולות האתלטיות שלהם לא ידועות.

בולדריג באופן אינהרנטי טומן בחובה נפילות מגובה המהוות גורם סיכון לפציעות גפה תחתונה בפרט וברכיים בכלל.

פציעות מניסקוס וקרע של הצולבת הקדמית שכיחות בנפילות בגובה כאשר קבוצת הסיכון העיקרית היא מטפסים בעלי יכולות אתלטיות נמוכות ונשים כתת קבוצה עם סיכון לקרע של הצולבת הקדמית בנפילה. 

 

דרך אגב אגב אני מגיע מעולם הטיפוס, אבל ללא ספק נראה את הפציעות האלו בענפים חדשים שצומחים אשר דורשים נחיתות, כגון מתקנים מעולם תוכנית הנינג'ה ומתוך ענף פארקור וה Free run 

 

בברכת ״ברכיים בריאות״

Peace and prosper

אם יש למישהו שאלות או רוצה להתייעץ מוזמן לשלוח פה בכפתור למטה

 

מקורות 

  1. Lutter, C., Tischer, T., Cooper, C., Frank, L., Hotfiel, T., Lenz, R., & Schöffl, V. (2020). Mechanisms of acute knee injuries in Bouldering and ROCK climbing athletes. The American journal of sports medicine, 48(3), 730-738.

 

  1. ck, James Montgomery MD Anterior Cruciate Ligament Rupture: Differences Between Males and Females, Journal of the American Academy of Orthopaedic Surgeons: January 2013 – Volume 21 – Issue 1 – p 41-50

 

  1. Buzzacott, P., Schöffl, I., Chimiak, J., & Schöffl, V. (2019). Rock climbing injuries treated in US emergency departments, 2008–2016. Wilderness & environmental medicine, 30(2), 121-128.

 

  1. Koga H, Nakamae A, Shima Y, et al. Mechanisms for noncontact anterior cruciate ligament injuries: knee joint kinematics in 10 injury situations from female team handball and basketball. Am J Sports Med. 2010;38(11):2218-2225

 

שתפו:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בא לך לדבר או להרשם לרשימת תפוצה שלי?

אשמח לשמוע מכם ולסייע בכל שאלה והתלבטות. מוזמנים גם  למלא את על מנת להירשם לתפוצה שלי