טיפוס צוקים מקצועי | פיזיותרפיסט | מאמן טיפוס

זו לא הפעם הראשונה שאני שומע מטופל או מתאמן שלי אומר שהוא לא מתאמן בבולדרינג כי זה פוצע.

בהתחלה חשבתי שזה ספציפי לאותו אדם, אבל כשעוד ועוד אנשים אמרו לי את זה החלטתי לחשוב על כך קצת יותר לעומק- ולבדוק. 


בעיני- להוביל זה כיף חיים והדבר שאני אוהב לעשות, אבל גם עבור הובלה- אין כלי אימונים יותר יעיל בזמן ובתועלת מאשר בולדרינג. 

בולדרינג מרכז את כל מה שמטפס צריך:

למידה של תנועה מורכבת, פיתוח כוח, יכולת פתרון בעיות מהיר; הוא לא תלוי בפרטנר ומאוד יעיל בזמן.

בעיני אלו מרכיבים חשובים מאוד לאימון מוצלח. 


לכן, כחלק מפיתוח יכולות הובלה אני ממליץ לכל מתאמן שלי לבלדר, ובכל זאת חלק מהאנשים נמנעים מבולדרינג בגלל ש״זה פוצע״. האומנם?


מעבר לדעה המקצועית שלי, שאני אשתף אותה בהמשך (כדי שנוכל לחבר את הספרות המקצועית עם נסיון קליני), רציתי להבין מה יש לספרות המקצועית לומר בנושא פציעות בבולדרינג לעומת טיפוס ספורטיבי. 

חזרתי לספרות המקצועית וחיפשתי מאמרים אשר בדקו את השכיחות של הפציעות בשני הענפים.

כמו שניחשתם, אין המון מידע על הנושא ואם כבר יש- אין הרבה הפרדה בין בולדרינג לטיפוס ספורטיבי.


מה כן מצאתי?

93% מפציעות הטיפוס בשני הענפים הן על רקע OverUse ומעט מהן אקוטיות- כלומר שברים /נקעים/ קרעים של רצועות.

אם הייתם צריכים לנחש, מה האזור עם שכיחות פציעות ה- overuse הגבוהה ביותר? 


ניחשתם נכונה – האצבעות. 


שיעור הפציעות בשני הענפים עומד על 4.2 פציעות לכל 1000 שעות של טיפוס. סתם לצורך ההשוואה:  בכדורגל יש 7.7 פציעות על כל 1000 שעות, ובשחייה (שכולם חושבים שהיא הכי בטוחה) יש 4 פציעות על 1000 שעות. 


השכיחות של פציעות אצבעות בבולדרינג לא היו בקורלציה (מתאם) לגיל, מין, משקל גוף או נסיון טיפוס; אז את התירוצים האלו אתם יכולים להשאיר מאחור. 

מאמר אחד בלבד כן מצא קשר חיובי חלש בין אימון בולדרינג לאחוז פציעות אצבעות גבוה יותר.

אם מסתכלים על הנתונים לא ממש קיבלנו מהספרות את התשובה, 

אבל דבר אחד כן חזר שוב ושוב בכל מאמר שקראתי – ואולי עליו שווה לדבר.

93% מפציעות הטיפוס בבולדרינג ובטיפוס ספורטיבי הן פציעות OVERUSE 


נתון זה יכול לתת לנו את קצה החוט בדרך ללהבין מהם גורמי הסיכון לפציעות בבולדרינג וגם  בטיפוס ספורטיבי ואולי גם להסביר למה חושבים שבולדרינג פוצע יותר.


אז מה זה בכלל OVERUSE, ואיך זה קורה ולמה זה מאוד קשור למה שאנחנו עושים?


OVERUSE- USE TO MUCH 


פשוט לא ? 

הלוואי שזה היה כל כך פשוט. בשנים האחרונות עולם המדע בתחום מדעי הספורט מנסה להבין אילו פרמטרים בספורטאי יכולים לנבא פציעה והאם אפשר להשפיע עליהם.


אחד מהפרמטרים שעולים שוב ושוב כשמדברים על סיכון לפציעת ספורט הוא המושג OVERLOAD SPIKE, או במילים פשוטות- עומס חריג שאנחנו לא מורגלים אליו. 


איך OVERLOAD SPIKE  יכול לבוא לידי ביטוי בטיפוס?

 בכמה אופנים: 

  1. אימון במקום שאני לא רגיל אליו.

  2. אימון יותר ארוך מכרגיל.

  3. מנוחות יותר קצרות מכרגיל.

  4. אימון בתנאי עייפות (באתי לאימון עייף או לא נחתי בין אימונים מספיק).

  5. תרגילים חדשים שאני לא מכיר. 

  6. דירוג חדש.

  7. תנועות לא מוכרות. 

  8. תת ענף חדש. (בולדר לעומת הובלה) 

  9. עצימות אימון לא מותאמת. 

  10. אימון ארוך במיוחד בעוד שאני רגיל לאימונים קצרים. 



האינטנסיביות החד פעמית שאנשים מבצעים באימון עלולה לגרום לעייפות המערכת השרירית, המערכת העצבית וכך להעלות את הסיכון לפציעות.


מה יכול לעזור?

בענפים שונים (לא בטיפוס) הראו שלעומס כרוני הולך וגדל יש אפקט מגן מפני OVERLOAD SPIKE 

כלומר אם אתה מתאמן ויש לך יכולת "עבודה גבוהה" (Work Capacity) גם בעצימות האימון וגם במשך האימון, יש לזה אפקט שמנמיך את הסיכון לפציעה.

 לדוגמה: בכדורגל אירי (כן יש ספורט כזה, חפשו בגוגל) נמצא שיכולת אירובית גבוהה, הפעילה אפקט מגן על אתלטים מפני עלייה פתאומית חדשה בעומס אימונים.


צריך לזכור שאותה עליה חדה בעומס אימונים תשפיע באופן שונה על כל ספורטאי, לפי מה שהוא מגיע איתו והאפקטים המגינים שיש לו.


במדעי הספורט היום סוברים כי לאימון כרוני עצים יש אפקט של הנמכת הסיכון לפציעה על ספורטאים, ואני סבור שאצלינו בטיפוס זה כנראה  לא שונה בהרבה- ככל שאתם יותר מאומנים: 

1.כוח שריר יותר חזק

2.יכולת עבודה יותר גבוהה יותר גם בעצימות וגם בזמן

3. סיבולת שריר טובה יותר 

כך תקטינו את הסיכון לפציעה (וברור שיש עוד מלא משתנים שיכולים להשפיע). 




אז האם בולדרינג זה מסוכן יותר מטיפוס ספורטיבי? 

התשובה היא כן ו….לא

אני אסביר- רבים ממי שבא לבלדר באופן חד פעמי חשוף לפציעה בגלל OVERLOAD SPIKE  אבל זה לא בגלל הספורט עצמו, אלא בגלל שהספורטאי לא רגיל לעצימות של בולדרינג.

בולדרינג הוא יותר עצים עם מעט מנוחות, בניגוד למי שמוביל ומטפס לגובה. בשעתיים של הובלה, למשל, אפשר לטפס 8 מסלולים (בלחץ) שבהם יש אולי 8 בעיות בולדרינג- בעוד שבשעתיים של בולדרינג מטפסים בערך 30 כאלה- אם לא יותר.


אז אם אתם מובילים וגם אם אתם מבלדרים- שני ענפי הספורט האלה מצויינים; ואם החלטתם לעבור בין דיסציפלינה לדיסציפלינה או החלטתם לגוון, תחשבו איפה אתם נמצאים על הרצף של האימון ועצימות האימון; תכוונו את האימון שלא יהיה overload spike. 


דרך אגב, מאותה סיבה בדיוק אני לא ממליץ למטופלים שלי להפסיק להתאמן בזמן פציעה ואנחנו בונים תוכנית מותאמת למצב ולפציעה, אבל על זה בפוסט אחר.


אשמח לשמוע ממכם 

וכמובן מי שרוצה להעמיק – כל המאמרים מצורפים פה מטה .

  1. Injuries in Bouldering: A Prospective Study Josephsen, Gary et al. Wilderness & Environmental Medicine, Volume 18, Issue 4, 271 – 280

  2. Paige TE, Fiore DC, Houston JD. Injury in traditional and sport rock climbing. Wilderness Environ Med. 1998;9(1):2-7. 

  3. Woollings KY, McKay CD, Emery CARisk factors for injury in sport climbing and bouldering: a systematic review of the literatureBritish Journal of Sports Medicine 2015;49:1094-1099.

  4. Backe S, Ericson L, Janson S, Timpka T. Rock climbing injury rates and associated risk factors in a general climbing population. Scand J Med Sci Sports. 2009;19(6):850-856. 

  5. Jones, Gareth MSc; Johnson, Mark I. PhD A Critical Review of the Incidence and Risk Factors for Finger Injuries in Rock Climbing, Current Sports Medicine Reports: 11/12 2016 – Volume 15 – Issue 6 – p 400-409 

  6. Windt J, Zumbo BD, Sporer B, et alWhy do workload spikes cause injuries, and which athletes are at higher risk? Mediators and moderators in workload–injury investigationsBritish Journal of Sports Medicine 2017;51:993-994.


שתפו:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בא לך לדבר או להרשם לרשימת תפוצה שלי?

אשמח לשמוע מכם ולסייע בכל שאלה והתלבטות. מוזמנים גם  למלא את על מנת להירשם לתפוצה שלי